הוריזן גולד השקעות ופיתוח (1998) בע"מ ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון לבניה ירושלים ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן פרטים נוספים על פי תקנה 11 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000.

עניינה של העתירה הוא בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (משיבה 1), מיום 21.5.09, לפיה חזרה ואישרה החלטה קודמת שלה מיום 11.9.07, בדבר הריסתן של "מרפסות סוכה" (מרפסות זיזיות), אשר נבנו על פי היתר בניה, וכן אישרה מחדש את החלטתה בדבר ביטול הקומה החמישית החלקית אשר נתבקשה בתכנית בניין עיר המופקדת, מס' 6976ג'.

עתירה זו הינה בגדר "סיבוב שני", לאחר שעתירה קודמת שהוגשה בעניין זה נדחתה, רובה ככולה, על ידי בית המשפט (עת"מ 1074/07, כב' השופט י' עדיאל), למעט שני עניינים שהורה להחזיר לדיון מחודש בוועדה. בין היתר, דחה בית המשפט את טענות העותרים בדבר מדיניותה העקרונית של משיבה 1 ביחס למרפסות זיזיות, אולם הורה למשיבה 1 לשוב ולשקול את מספר הקומות המאושרות בבניין נשוא העתירה, ואת התנאת האישור של התכנית בביטול המרפסות הזיזיות. בית המשפט סבר, כי ככל שיימצא שמן הבחינה התכנונית תוספת הקומות המבוקשת על ידי העותרת מוצדקת לגופה, ואין כל קשר בינה לבין המרפסות הזיזיות לגביהן ניתן היתר בנייה על ידי הוועדה המקומית, אין הוועדה רשאית להתנות את אישור הבקשה לתוספת בנייה בביטול המרפסות הקיימות, אך מן הטעם שעמדתה היא שלא ראוי היה לאשרן מלכתחילה.

המשיבה 1 דנה מחדש בבקשת העותרת, ושבה ואימצה את החלטתה המקורית. מכאן העתירה.

במסגרת חילופי כתבי הטענות בין הצדדים, הגישה העותרת בקשה למתן פרטים נוספים. על חלק משמעותי מן השאלות השיבה משיבה 1. אולם לגבי היתר סירבה להשיב, בין מן הטעם שהפרטים הנדרשים מצויים בידיעת העותרים, בין מן הטעם שהפרטים הנדרשים אין בהם כדי לצמצם את יריעת המחלוקת.

הנחת היסוד היא, כי בית המשפט לא יורה על מתן פרטים נוספים אם אין הם דרושים לצורך הכרעה בעתירה (תקנה 11(ד) לתקנות הנ"ל).

השאלה שבמחלוקת הינה שאלה מצומצמת, לאחר, שכאמור, בית המשפט דחה כבר חלק ניכר מטענותיה העקרוניות של העותרת. לפיכך, שאלה כגון כמה תכניות בניין עיר אישרה הוועדה המחוזית ב- 5 השנים האחרונות ובהן קו הבניין האחורי עומד בהן על 6.5 מ' (שאלה 20), אינה רלבנטית כלל לדיון. שאלות רבות לגביהן נדרשו פרטים נוספים אינן עונות כלל על מהותה של בקשה לפרטים כאלה, ועל תכליתה. פרטים כאלה לא נועדו לצורך התנצחות עם המשיבה, על מנת להוכיח כי אין היא מוכיחה את טענותיה (עת"מ 1588/09 (ת"א) שיכון ופיתוח נ' עירית קרית אונו, נבו). למקרא השאלות עליהן סירבה המשיבה להשיב, ניתן להתרשם כי אכן תכליתן איננה בירור שיקול הדעת של המשיבה בדחותה את הבקשה נשוא העתירה, אלא ניהול ויכוח כללי על מדיניות המשיבה שאין בינו לבין העתירה ולא כלום.

בנוסף, איני רואה הצדקה לחייב את המשיבה להשיב על פרטים המצויים בידיעת העותרת.

ועל כל אלה יש להוסיף, כי צודק ב"כ המשיבה 1 בטענתו, כי ב"כ העותרת לא הסביר אלו מן השאלות שהמשיבה סירבה להשיב עליהן, התשובה עליה חיונית לבירור העתירה. אכן, הבקשה מושתתת על נימוקים כוללניים, והתשובות המתבקשות לא יהיה בהן כדי לתרום לבירור העניין השנוי במחלוקת.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה, בסכום 5,000 ₪ ומע"מ, על פי תוצאות העתירה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.

ניתנה היום, י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: